<h1>ארחות חיים לר"א הכהן מלוניל הלכ' יו"ט סימן נ"א</h1>
<h2>דף כט:</h2>
אין שונין לרקד הקמח ביו"ט, פירוש פעם שניה אם לא על ידי שנוי כגון שירקד מאחורי הנפה אם לא נפל בתוכו צרור או קיסם, והטעם משום דהוי טירחא דלא צריך. והראב"ד ז"ל כתב שפעם שניה מרקדין אותו ביו"ט. אם לא נפל בו צרור או קיסם [אבל אם נפל בו צרור או קיסם] אין שונין לרקדו משום דמיחזי כבורר ואם שנה מותר, והרשב"א ז"ל כתב יש מי שהורה שאסור ליטלן ביד לפי שזה כבורר, ולא יראה לי כן אלא מותר ליטול ביד, שכל שעושין ביד אינו אלא בורר כלאחר יד ולא אסרו אלא בנפה וכברה. והר"י ז"ל כתב דאגבא דפתורא שונין לפי שהוא שנוי לפי שדרכן בעריבה או בתיבה. והריא"ף ז"ל כתב שתוס' פירשו אפילו בפעם ראשונה מותר ופירוש שונין רקוד על ידי כלים או ברוטול בלע"ז. ונהגו העולם לעשות ע"י עכו"ם וכן נכון לעשות ע"ג השלחן ולא בתיבה ועריבה וגיגית, והמנהג אין מרקדין כלל. גוהרשב"א ז"ל כתב אין מרקדין שהריקוד מלאכה גמורה היא אבל שונין, ויש מי שהורה שאפילו לשנות, צריך שנוי קצת מהפך הנפה ושונה עליה או שונה בנפה על השלחן ולא בתוך העריבה, ויש מי שהורה להקל לשנות אפילו בלא שנוי וכן נהגו.
